מאמר על פי ספרו של צפריר בשן “כתיבה אפקטיבית”
למה אהבנו את הספר “כתיבה אפקטיבית”
אנחנו בקומברסיישן כחברת תוכן ושיחה ברשת, מחפשים כל הזמן איך לשפר את איכות הכתיבה, כאשר המדד המרכזי של הכתיבה הוא האם אנשים קראו והבינו את המסר, אחרת לא משנה כמה יצירתי ומוכשר הכותב.
העניין הוא שבתוך אוקיינוס האינטרנט והצפת המידע, לא פשוט לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולהעביר מסר. ספרו של צפריר בשן נותן כלים יעילים להתמודד עם הנושא. הספר מהווה הנאה צרופה ולפעמים גם צביטה בלב: “זה כל כך הגיוני, איך לא חשבתי על זה קודם? למה הטרדתי את הקוראים המסכנים שלי”
על מה הספר “כתיבה אפקטיבית” בתכל’ס
התקשורת הכתובה היא נדבך מרכזי בחיינו, גם אם אינכם עיתונאים, כולנו עסוקים במיילים והודעות בלי סוף. כתיבה היא אמצעי התקשורת המוצלח ביותר להעברת מידע ומשימות בצורה אפקטיבית, אולם, כיוון שאנו נוטים לכתוב בחוסר מודעות ובהיסח הדעת אנו משיגים את התוצאה ההפוכה.
לפני כל הטריקים הנקודה המרכזית, היא פשוט לזכור “למה?” התחלנו לכתוב, וכמו כן, לזכור שהקורא הוא בהכרח אדם עסוק שמוצף בתכנים ומסרים, ולכן עלינו להיות תמציתיים וברורים. לשם כך יש לכתוב בריכוז ולבצע בדיקה, עריכה והגהה לפני ששולחים, ההשקעה הזאת תחסוך לכם זמן ותמנע שגיאות כתיב ודקדוק מביכות.
המפתח המרכזי למיצוי העיקר ע”פ בשן, הוא הקפדה על “חמשת הממים” (בכל זאת עיתונאי).
- מה קרה?
- מי מעורב?
- מתי זה קרה?
- מדוע?
- מקום האירוע
לא רק שתכתבו אפקטיבי יותר, אלא שהחשיבה תעשה מסודרת ולוגית יותר.
טענות בלי נימוקים זה לא אפקטיבי
אובייקטיביות של ממש אינה קיימת, ועדיין ככל שנמנע מלהכניס רגשות והשערות ונידבק לעובדות, כך יוטב, וכשנרצה להביע רגש או הערכה, נציין: “אני חושב”, “אני מרגיש”, “להערכתי”.
החכמה היא להניח את העובדות כמצע ומעליהן לבנות את היתר באמצעות עיבוד מידע, הסקת מסקנות ולעיתים נגיעה אישית.
כיוון שאנו לא מקפידים על כך, אנחנו נוטים לכתוב בטענות בלי נימוקים. וזה גורם להנחות יסוד שגויות, קריאת מחשבות, הכללות ועיוותים (מתועדים בכתב).
בכל פעם שאתם מכלילים או קופצים למסקנה, האטו, אחרת סביר שתכתבו שטויות. ולעומת זאת, בשן מציע, שאם כבר הגעתם למסקנה לוגית ומנומקת, ציינו אותה בראשית הדברים, ההנחה שמישהו יקרא מסמך ארוך שכתבתם עד סופו לא נוגעת לימינו.
אל תבלבלו את המוח. כיתבו לעניין
במילותיו של בשן יש לנו נטייה “לבלבל את המוח” מרוב שאנו ממהרים אנו שוכחים מה רצינו לכתוב וגולשים אל תוך רצף לא מאורגן של הרהורים, היזכרויות וסיפורים מיותרים שמוצפים בעודף פרטים מבלבלים.
כתיבה לא לעניין, פוגעת בעניין. אל תסטו מהנושא, היו אינפורמטיביים, ספציפיים ומדויקים.
כדי להעביר מסר מעולה, הסתכלו מנקודת המבט של הקורא
היו ערים לסוג הקשר וכיתבו בהתאם, כתיבה אפקטיבית מידי עם המשפחה עשויה דווקא להיות לא אפקטיבית, ולבוס לא תכתבו “אחי”. כמו כן, שימו לב ל”טון” ושימרו על נימוס, מאוד קל לפגוע בכתיבה גם בלי כוונה, נסו להסתכל מנקודת המבט של הקורא ותעדנו את המסר. ובוודאי בעת סערת רגשות, עדיף להמתין עם הכתיבה.
כיתבו כמו שהייתם מדברים אל האדם
כתיבה בז’רגון מקצועי תגרום לבלבול. המטרה אינה לכתוב הוכחה נכונה מבחינה אובייקטיבית, הרי אין כזו. המטרה היא להעביר מסר ברור.
במיוחד הימנעו מניסיונות להרשים עם מילים גבוהות. מלבד סטייה מהנושא, זה עשוי לגרום לשימוש בשפה מליצית שבמקרה הטוב מעידה על עילגות, ובמקרה הרע נתפשת כהתנשאות, וגם מקושרת לשפה “משפטית” המשמשת למכתבי אזהרה, לכן אם אינכם מעוניינים בריב ומדון וותרו על כך, כיתבו פשוט.
האקדמיה ללשון עברית
בשן מסביר שעל מנת לכתוב מצוין, חשוב להכיר את כללי התחביר והפיסוק, זה לא קורה ביום אחד, ולכן הפצירו בנו ללמוד “לשון” בבית ספר ולקרוא הרבה ספרים, ואף פעם לא מאוחר להתחיל.
מרוב עצים לא רואים את היער
לדעתו של בשן, כדאי לוותר על כל אלמנט עיצובי, למעט כותרות. אין צורך להפוך את המסמך לדיסקוטק של צבעים והדגשות, זה מבלבל, ומתעתע בתשומת ליבו של הקורא, וזה בוודאי לא תחליף לכתיבת עיקר הדברים בראש המסמך והימנעות מטפל.
כתיבה אפקטיבית באינטרנט
בכל הנוגע לריגשונים וקיצורים אינטרנטיים (כמו LOL) מומלץ להימנע. כיוון שהקורא לא בהכרח מכיר את שפת הסימנים הזו ולרוב זה לא מתאים. מאותה הסיבה המעיטו בבדיחות וסיפורי תרבות ברוח התקופה, אלא אם אתם בטוחים שזה מדבר אל הקורא שלכם.
בשן ממשיך ומפרט בספר על כתיבה במייל ובפייסבוק, ומסיים עם פרק המוקדש כולו להתמודדות עם מחסומי כתיבה, בו הוא חושף בכנות גם את קשייו שלו בכתיבת הספר.
בשורה התחתונה, איך לכתוב אפקטיבי ולהעביר מסר מעולה?
תדעו בדיוק מה אתם רוצים לכתוב, שימרו על ריכוז וכיתבו לעניין. לאחר מכן בצעו בדיקה והגהה ובכך תימנעו משגיאות, חוסר רגישות וסיפורים מיותרים שגוזלים מזמנם של הקוראים ופוגעים באפקטיביות של העברת המסר.
השימוש הטוב ביותר שניתן לעשות בכתיבה הוא לפרגן לאחרים
אז הטענה הזאת היא כבר דעה שלנו שהוספנו מתוך רצון לפרגן לצפריר בשן ולהמליץ על הספר, כי גם אם לא תסכימו עם כל מילה של בשן, עדיין הספר מכיל פנינים של ממש על נושא הכתיבה האפקטיבית ויתרום לכם בתחומים רבים. וככל שתקפידו יותר ליישם את עקרונותיו כך תועילו לעצמכם ולסביבתכם. מעבר למסר שעובר מצוין, הספר קולח, זורם ומלא בהומור. מה שנקרא “נאה דורש, נאה מקיים” .
אנחנו בחברת קומברסיישן מיישמים את עקרונותיו בשיחה ברשת, בפייסבוק, בלוגים, מאמרים ובמיילים בינינו.
ולכן אנחנו רוצים להודות לצפריר בשן על הספר הנפלא וממליצים גם לכם לקרוא ולשפר את האפקטיביות.
בהצלחה!
